מהו אפקט ינואר 

אפקט ינואר הוא כינוי לנטיית מדדי המניות להניב תשואת יתר לעומת שאר חודשי השנה - תופעה הסותרת את תיאוריית השוק היעיל, ומעידה על קיומם של גורמים נוספים המשפיעים על מחירי מניות מעבר לגורמים הכלולים במודל ה- CAPM. במאמר זה ננסה לבחון את ההסברים לקיומו של אפקט ינואר והאם הוא ממשיך להתקיים גם בשנות ה- 2000.

על תופעת אפקט ינואר פורסם לראשונה בשנת 1976 במחקר שנערך ע"י Rozeff and Kinne. המחקר בדק את השנים שבין 1904-1974 ונמצא כי כלל המניות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בניו יורק בחודש ינואר רשמו תשואה חודשית ממוצעת של 3.48%, בהשוואה ל-0.42% בלבד בכל אחד מאחד עשר חודשי השנה האחרים. שיטת הניתוח על בסיס משקל שווה נותנת משקל יתר לחברות קטנות והמחקר המקצועי בשנים הבאות עסק בתשואת היתר של מניות קטנות בחודש ינואר ביחס למניות הגדולות. תשואת היתר של מניות קטנות בחודש ינואר מכונה - אפקט ינואר.

אפקט ינואר בעשור האחרון

בין השנים 2001 ל- 2011 ניתן להבחין שהתופעה אינה מתקיימת. כמו כל תופעה שהופכת ידועה לציבור הרחב, גם תופעת אפקט ינואר נחלשה משמעותית ע"פ התנהגות השווקים בשנים האחרונות. הסבר אפשרי הוא שככל שקיומו של אפקט ינואר הפך מוכר יותר בציבור הרחב, יותר אנשים ביקשו לרכוש כבר בחודש דצמבר של השנה הקודמת כדי לינות מעליות המחירים בינואר. רוכשי המניות בדצמבר ימכרו את מניותיהם בינואר וכך ימתנו את האפקט.

מספר גומרים תיאורטיים מספקים הסבר אפשרי לתופעה

תכנון מס - תכנוני מס רבים נבנים כך שמניות מופסדות נמכרות לקראת סוף השנה הקלנדרית, וזאת על מנת לרשום הפסד הון לצורך קיזוז מס עם הרווחים הצבורים. תופעה זו יוצרת לחץ מכירות בדצמבר, אך כבר בינואר שבים המשקיעים לרכוש מחדש את המניות שמכרו, ולכן המניות רושמות עליות שערים.

תהליך "ניקוי שולחן" - גופים פיננסים המנהלים את כספי משקיעים ומדווחים להם בסוף השנה מעדיפים למכור בסוף השנה מניות מפסידות, כדי שאלו לא יופיעו בדיווח הנחשף למשקיעים. בראשית השנה החדשה, הם יכולים לחזור לשוק ולקנות מחדש את המניות ובכך להעלות את מחיריהם.

גורמים פסיכולוגיים שונים ובינהם טענה הגורסת שהאופטימיות שלאחר החגים הנוצריים וראש השנה האזרחית מביאים להשקעה בני"ע בעלי שווי שוק נמוך יותר, עם סיכון גבוה יותר.

ניתן לקרוא עוד על התופעה בפוסט אפקט ינואר ועל נושאים נוספים הקשורים לשוק ההון באתר מרכז הבורסה שלך.